תריסים בתוך הבית נועדו לתת לנו לשלוט במה שנכנס פנימה (ומה שיוצא החוצה)-
כאשר החלונות של הבית משמשות כעיניים שלו, קל מאוד להיות חשוף למה שקורה בחוץ, וכמו שלעיניים יש את העפעפיים שמווסתות את כמות האור, מוציאות את הלכלוך ונעצמות כשלא רוצים לראות את מה שלפנינו, כך גם התריסים-
תריסים משמשים כעפעפיים של הבית- הם מווסתים את האור במקרה שהאור חזק מדי, הם נסגרים כשלא רוצים לראות את מה שיש בחוץ (כמו קירות בטון שנמצאים מול הבניין) ומסלקות לכלוך (ובמקרה זה לכלוך זה עיניים טמאות שרוצות להסתכל פנימה).

הבית שלנו משמש לנו כמחסה, וכמחסה אנחנו מחפשים פרטיות ואינטימיות כמו גם נוחות.
מכיוון שבמצב רגיל חלונות עשויים להיות חשופים מדי (על אף יתרונותיהם הרבים), נוצרה האופציה של תריסים כדי ליצור משחק בין הוויסות של מה שנכנס (אור שמש, חשיפה לעולם שבחוץ) ומה שנועדו לספק חלונות (אור, אוויר, נוף).

בעולם שבו הצורך בפרטיות גובר, והבתים שלנו חשופים לכל מי שעובר ברחוב (במיוחד ברחובות הומים וערים מלאות כמו בתל אביב למשל), תריסים מספקים את הצורך הזה ע"י כך שהם מקנים את האפשרות לסגור את החלונות- לאטום את החשיפה פנימה (והחוצה) וכך ליצור מרחב אטום ופרטי שבו אפשר להתהלך בנוחות ולפעול לפי רצוננו. כשאנחנו רוצים להיות לבד, בערב רומנטי או כל סיבה אחרת שיכולה להיות לנו, תריסים מאפשרים לנו ליצור את האינטימיות הזאת בתוך הבית.
כמו-כן, כמו שהעפעפיים שלנו מווסתים את כמות האור שנכנסת פנימה, תריסים מספקים את היכולת לווסת את כמות האור שנכנסת לתוך הבית (כך שלא נצטרך להשתמש בעפעפיים והעיניים שלנו יוכלו להיות רפויות, ולא נצטרך ללבוש משקפי שמש בתוך הבית)